פעילות גופנית בשעות הפנאי מפחיתה את הסיכון ללקות ב-13 סוגי סרטן שונים בשיעורים משמעותיים; כך מצא המחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום בתחום, שבו נותחו ממצאים מעשרות מחקרים שבוצעו בארה"ב ואירופה, שפורסם באחרונה בכתב העת JAMA. בסך הכל כולל המחקר נתונים לגבי 1.4 מיליון בני אדם.

צוות המחקר, שבראשו עמד ד"ר סטיבן מור ממרכז הסרטן הלאומי של ארה"ב, גם כימת את שיעורי הפחתת הסיכונים לגבי סוגי הסרטן השונים בעזרת פעילות גופנית מתונה - 150 דקות לפחות מדי שבוע.

עורכי המחקר טוענים שעל רופאי משפחה – ועל רופאים בכלל – להפנות מטופלים לפעילות גופנית קבועה בדומה להנפקת מרשם לתרופה

פעילות כזאת מפחיתה ב-42% את הסיכון לסרטן הוושט, ב-27% את הסיכון לסרטן כבד, ב-26% את הסיכון לסרטן ריאות, ב-23% את הסיכון לסרטן כליות, ב-22% את הסיכון לסרטן קיבה, ב-21% את הסיכון לסרטן רירית הרחם, ב-20% את הסיכון ללוקמיה מיאלואידית, ב-17% את הסיכון למיאלומה, ב-16% את הסיכון לסרטן המעי הגס, ב-15% את הסיכון לסרטן ראש-צוואר, ב-13% את הסיכון לסרטן החלחולת, ב-13% את הסיכון לסרטן שלפוחית השתן וב-10% את הסיכון לסרטן שד.

ההשוואות נעשו לגבי מי שפעיל מדי יום בהליכה מתונה לפחות שעה וכן בין פעילות מתונה לפעילות בעצימות גבוהה כמו ריצה, או עצימות בינונית כמו שחייה ועבודות בגינה.

ד"ר מור ציין, כי ידוע שפעילות גופנית חשובה להפחתת סיכון למחלות לב וסוכרת ולשם הארכת תוחלת החיים. עתה מתברר, שהיא גם תורמת להפחתת הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים.

עוד נמצא, כי התרומה של פעילות גופנית לבריאות נוגעת לאוכלוסיות שונות לרבות בעלי עודף משקל, השמנת-יתר או עם כאלה עם היסטוריה של עישון. "מתברר כי פעילות גופנית מספקת הגנה מפני סרטן בשיעורים שונים גם לגבי אנשים עם השמנת יתר", הוסיף ד"ר מור.

עורכי המחקר סבורים, כי הפעילות הגופנית כנראה מורידה רמות של הורמונים שונים, כמו אסטרוגן, ובכך קטן הסיכון לסרטן שד ורירית הרחם.
ממצא מוזר שנתגלה במחקר הוא שהפעילות הגופנית מפחיתה סיכון לסרטן ריאות, אבל רק לגבי מעשנים כיום. עם זאת, פעילות גופנית שנעשית בחוץ מגדילה את הסיכון לסרטן עור (מלנומה), בגלל השמש.

כמו כן, הופתע צוות המחקר לגלות, כי בקרב גברים שפעילים גופנית יש שעור גבוה יותר חולי סרטן ערמונית – למרות שאין הגיון ביולוגי מוכר שמספק תשובה מדוע זה כך. לדברי ד"ר מור, ייתכן שאלו שפעילים גופנית נוטים יותר מגברים אחרים להגיע לרופא לבדיקות סקר ואלו מגלות לעתים גידולים המתפתחים באיטיות, שאינם בהכרח מסוכנים.

עורכי המחקר טוענים שעל רופאי משפחה – ורופאים בכלל – להפנות מטופלים לפעילות גופנית קבועה בדומה להנפקת מרשם לתרופה.

תמצית דו"ח המחקר ב-JAMA Internal Medicine