שעות ארוכות של התנהגות יושבנית (Sedentary) נמצאו קשורות עם סיכון מוגבר לתחלואה כרונית ולתמותה. עם זאת, לא ברור אם פעילות גופנית מחלישה או אף מבטלת את ההשפעה של ישיבה ממושכת.

מחקר חדש בדק את הקשר בין התנהגות יושבנית ופעילות גופנית עם תמותה מכל הסיבות. בוצעה סקירה סיסטמתית בשישה מאגרי מידע (PubMed,י PsycINFO, Embase, Web of Science, Sport Discus, ו-Scopus) מהקמת מאגר המידע ועד אוקטובר 2015, אחר מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שכללו רמת חשיפה אישית ונתוני תוצאים, סיפקו מידע על ישיבה יומית או זמן צפייה בטלוויזיה ופעילות גופנית, ודיווחו על הערכת ההשפעה על תמותה מכל הסיבות, תמותה מתחלואה קרדיווסקולרית או תמותה מסרטן השד, מעי גס או רקטום.

נכללו נתונים מ-16 מחקרים, מתוכם 14 זוהו באמצעות הסקירה הסיסטמתית ו-2 מחקרים היו מחקרים שלא פורסמו וכללו נתונים רלוונטיים. כל המחקרים עברו אנליזה בהתאם לפרוטוקול תואם, שחילקה את הנבדקים לארבע קבוצות על סמך זמני ישיבה יומיים ועל סמך זמני צפייה בטלוויזיה.

בנוסף, בוצעה חלוקה לרבעונים על סמך זמן הפעילות הגופנית (על בסיס התצרוכת המטבולית של הפעילות [Metabolic Equivalent of Taskי (MET)] שעות לשבוע). לאחר מכן, חוברו הנתונים מכל המחקרים על מנת לבדוק את הקשר בין זמן ישיבה יומי ופעילות גופנית לתמותה מכל הסיבות, והוערכו ה-Hazard ratiosי(HR) על ידי רגרסיית Cox. בוצעה אנליזה נוספת בבנוגע לזמני צפייה בטלוויזיה במקום זמן ישיבה יומי.

מתוך 16 המחקרים שנכללו במטא אנליזה, 13 מחקרים סיפקו נתונים על זמני ישיבה ותמותה מכל הסיבות. המחקרים האלה כללו 1,005,795 משתתפים עם זמן מעקב של 2-18.1 שנים, במהלכו 84,609 (8.4%) נפטרו. בהשוואה לקבוצת ההתייחסות [המשתתפים שישבו פחות מ-4 שעות ליום והיו ברבעון הפעיל ביותר (יותר מ-35.5 שעות MET לשבוע)], שיעור התמותה בתקופת המעקב היה ב-12%-59% גבוה יותר בשני הרבעונים הנמוכים ביותר של הפעילות הגופנית [מ-HR 1.12י; 95%CIי1.08-1.16 עבור הרבעון השני הכי נמוך לפעילות (פחות מ-16 שעות MET לשבוע) וישיבה פחות מ-4 שעות ליום עד ל-HR 1.59י; 1.52-1.66, עבור הרבעון הכי נמוך לפעילות (פחות מ-2.5 שעות MET לשבוע) וזמן ישיבה מעל 8 שעות ליום].

זמן ישיבה יומי לא היה קשור עם עלייה בתמותה מכל הסיבות בקרב המשתתפים ברבעון הכי פעיל. בהשוואה לקבוצת ההתייחסות [המשתתפים שישבו פחות מ-4 שעות ליום והיו ברבעון הפעיל ביותר (יותר מ-35.5 שעות MET לשבוע)], לא נמצא סיכון מוגבר לתמותה במהלך תקופת המעקב בקרב המשתתפים שישבו יותר מ-8 שעות ביום, אבל דיווח על יותר מ-35.5 שעות MET לשבוע של פעילות (HR 1.04י; 95%CIי0.99-1.10).

לעומת זאת, המשתתפים שישבו הכי פחות (פחות מ-4 שעות ליום) והיו ברבעון הנמוך ביותר של פעילות (פחות מ-2.5 שעות MET לשבוע) היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה במהלך תקופת המעקב (HR 1.27י; 95%CIי1.22-1.31).

שישה מחקרים היו בעלי נתונים על זמני צפייה בטלוויזיה (465,450 משתתפים, 43,740 מקרי תמותה). צפייה בטלוויזיה למשך 3 שעות או יותר ליום היתה קשורה עם עלייה בתמותה ללא קשר לפעילות גופנית, למעט ברבעון הפעיל ביותר, בו הסיכון לתמותה היה מוגבר רק בקרב אנשים שצפו בטלוויזיה במשך 5 שעות ביום או יותר (HR 1.16י; 95%CIי1.05-1.28).

מסקנת החוקרים היתה, כי רמות גבוהות של פעילות גופנית בעוצמה בינונית (למשל 60-75 דקות ליום) מבטלת את הסיכון המוגבר לתמותה הקשור עם זמני ישיבה ארוכים. עם זאת, פעילות מרובה זו, מורידה, אך לא מבטלת, את הסיכון הקשור עם זמני צפייה ארוכים בטלוויזיה.

תוצאות אלו מספקות ראיות נוספות ליתרונות של פעילות גופנית, בעיקר בחברות בהן מספר גדל של אנשים נאלצים לשבת למשך שעות ארוכות בעבודה, ועשויות לתמוך בהמלצות בריאות הציבור נוספות.

מקור:
Does physical activity attenuate, or even eliminate, the detrimental association of sitting time with mortality? A harmonised meta-analysis of data from more than 1 million men and women. Ekelund, Ulf et al. The Lancet. Published online 27 July 2016.