במחקר אקראי מבוקר אינבו, החוקרים ביקשו להתמודד עם האתגרים הטיפוליים של דיספפסיה תפקודית (functional dyspepsia), תוך בחינת היעילות של חומרים נוגדי עוויתות כמו פינבריום ברומיד (pinaverium bromide) בשימוש לצד אומפרזול (omeprazole).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Gastroenterology and Hepatology (JGH), החוקרים שאפו להעריך את היעילות ואת הבטיחות של הוספת פינבריום ברומיד לאומפרזול בטיפול בחולים עם דיספפסיה תפקודית רפרקטורית.
המחקר בוצע במתכונת של ניסוי אקראי מבוקר אינבו וכלל 72 חולים עם דיספפסיה רפרקטורית. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת פינבריום ברומיד (50 מ"ג, שלוש פעמים ביום, n=36) או אינבו (n=36), בנוסף לאומפרזול למשך 8 שבועות. התוצא העיקרי היה שיעור החולים המדווחים על הקלה יעילה בתסמינים, כאשר תוצאים משניים כללו את סולם התסמינים הכללי (GOSS), איכות חיים ופרופילי בטיחות.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור החולים המדווחים על הקלה יעילה בתסמינים בשבוע 2 היו 58.3% בקבוצת הפינבריום לעומת 62.9% בקבוצת הביקורת (P value = 0.697), בשבוע 4 היו 62.9% לעומת 78.1% (P value = 0.173), בשבוע 6 היו 64.7% לעומת 75.0% (P value = 0.363), ובשבוע 8 היו 64.7% לעומת 75.0% (P value = 0.363). לא היו הבדלים מובהקים בירידה בציוני הסימפטומים, כאשר הציונים בשבוע 4 היו 8.4 ± 7.6 עבור פינבריום לעומת 7.7 ± 7.1 עבור אינבו, ובשבוע 8, 10.9 ± 8.2 לעומת 8.4 ± 7.2, בהתאמה (P value = 0.196). הערכות איכות החיים גם לא הראו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, ושיעורי תופעות הלוואי היו דומות.
החוקרים סיכמו כי למרות שפינבריום ברומיד בטוח לשימוש בטיפול בדיספפסיה רפרקטורית, הוא לא הגביר באופן מובהק את ההקלה בתסמינים, מה שמצביע על תפקיד מוגבל של נוגד עוויתות זה כטיפול משלים בניהול דיספפסיה תפקודית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
