אורח חיים ללא פעילות גופנית - יושבנות - רע ליותר לבריאות מאשר עישון, סוכרת ומחלת לב. כך נטען במחקר חדש שהוביל ד"ר וואל ג'אבר (Wael Jaber), קרדיולוג ב"קליבלנד קליניק". ממצאי פורסמו ביום שישי ב-JAMA Network Open. ד"ר ג'אבר ציין כי תוצאות המחקר "מפתיעות מאוד אפילו באורח קיצוני".

"לאדם שאיננו בכושר תהיה פרוגנוזה גרועה ביותר ואפילו סיכון למוות מוקדם לעומת מי שיש לו סוכרת, מעשן כיום ועם לחץ דם גבוה", אמר ד"ר ג'אבר לתקשורת בארה"ב בעקבות ממצאי המחקר. "מעתה יש צורך לכלול ברשימת הסיכונים לאוכלוסיה הכללית את ההימנעות מפעילות גופנית יחד עם עישון וסוכרת ואפילו לראות בה את הסיכון החזק ביותר מכל השאר", הוסיף. "יש צורך לטפל בה כמו במחלה ולכלול פעילות גופנית במרשמים שרופאים מנפקים למטופליהם".

המחקר היה רטרוספקטיבי והשתתפו בו 122,007 מטופלים שעברו מבחן מאמץ על הליכון כושר ב"קליבלנד קליניק" בין 1 בינואר 1991 ל-31 בדצמבר 2014 וזאת במטרה למדוד את שיעורי התמותה בהקשר ליתרונות שבאימון גופני. התברר כי אלה שהשיגו את הציונים הנמוכים ביותר במבחן מאמץ היוו 12% מאוכלוסיית המחקר.

מחלה קרדיווסקולרית וסוכרת הוגדרו בארה"ב כ"מחלות היקרות ביותר" למערכת הבריאות. הטיפול בחולים אלה ובסיבוכי המחלות עולה יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה. "במקום לשלם סכומי עתק על טיפול במחלה, יש צורך לעודד את המטופלים שלנו להיות פעילים גופנית על בסיס יומי", אמר ד"ר ג'ורדן מצל (Matzl), מומחה ברפואת ספורט בבית החולים Hospital for Special Surgery, מחבר הספר שפורסם לא מכבר - The Exercise Cure.

"הממצא הגדול האחר במחקר הזה", אמר עוד ד"ר ג'אבר, "הוא שכושר גופני מוביל לחיים ארוכים יותר. אין שום גבול ליתרון שבאימון אירובי". בעבר, חוקרים הביעו דאגה שאלה המתאמנים הרבה יותר מאנשים רגילים המצויים בכושר גופני טוב מצויים בסיכון גבוה למוות אבל ממצאי המחקר הנוכחי לא הצביעו על בעיה כזאת. "אין גבול עליון לפעילות גופנית שיש בה סיכון", הדגיש ד"ר ג'אבר.

"יתרונות הפעילות גופנית והימצאות בכושר גופני טוב נראו בכל הגילאים ובקרב גברים ונשים, כאשר בנשים נרשם אף יתרון מעט גבוה יותר, אבל אין הבדל בין מי שבשנות ה-40 לחייו לבין מי שעבר את גיל 80.

"הסיכונים שגילינו היו חדים יותר כאשר ביצענו השוואה בין אלה שאינם מתאמנים מספיק לבין מי שנמצא בכושר גופני. אצל אנשים שאינם מראים יכולת על גבי הליכון כושר יש סיכון כפול מאחרים לאי ספיקת כליות והזדקקות לדיאליזה".

עוד הדגישו עורכי המחקר שמה שמייחד את עבודתם היא העובדה שלא הסתמכו על דיווחיהם של המשתתפים. "במקום דיווחים עצמיים על פעילות גופנית, ביצעו הם את מבחני הכושר ועל סמך התוצאות נעשתה ההערכה אובייקטיבית.

בהשוואה בין מי שאיננו עוסק בפעילות גופנית לעומת מי שמתאמן באורח שגרתי וקבוע נמצא סיכון גבוה יותר ב-390%. "אין תקרה ליתרונות שבאימון גופני, אין מגבלת גיל לעניין היתרונות בלהיות בכושר גופני טוב", ציינו החוקרים.

כאשר משווים סיכון עקב אורח חיים יושבני מול תוצאות מבחן מאמץ שבו הושגה תוצאה גבוהה מתברר שהסיכון גבוה כדי פי שלושה לעומת עישון. "בהשוואה בין אלה שאורח החיים שלהם הוא יושבני ונעדר פעילות גופנית לבין אלה שהראו ביצועים ברמה גבוהה של פעילות גופנית, הסיכון שנקשר למוות מוקדם אף הגיע ל-500% ומעלה", הוסיפו.