ישנן עדויות על כך שפעילות גופנית מאומצת עשויה להגביר את הסיכון לפרפור פרוזדורים אצל ספורטאים תחרותיים או ספורטאים תחרותיים לשעבר.
עוד בעניין דומה
מספר מנגנונים שונים מעורבים ואחראיים להתפתחות הפרעות קצב אצל ספורטאים. ביניהם: שינויים מבניים של העלייה השמאלית, השפעות של מערכת העצבים האוטונומית בשל טונוס וגאלי מוגבר, ושימוש בחומרים אסורים להם תופעות לוואי הקשורות בקצב הלב.
מאפייניה של האוכלוסיה המדוברת, מעלים קשיים יחודיים בניהול המקרים. הקשיים העיקריים נובעים מההיענות הנמוכה לטיפול אנטי-אריתמי, ומהקושי בבחירת האסטרטגיה המתאימה למניעת היווצרות קרישי דם. מרבית המטופלים הם צעירים, בריאים ובדרך כלל ללא גורמי סיכון למעט יתר לחץ דם. כאשר האחרון עשוי להוות גורם הסיכון היחיד בהערכת ציון ה-CHA2DS2-VASc לטובת תכנון הטיפול בנוגדי קרישה.
כמענה לסוגיה הזו, ניתן לשלב את ניקוד ה-CHA2DS2-VASc עם סמנים ביולוגיים (biomarkers) בסרום, יחד עם פקטורים קליניים אחרים, וכך לזהות את המטופלים אשר ירוויחו הכי הרבה מטיפול בנוגדי קרישה.
בנושא בחירת הטיפול, תרופות נוגדות קרישה חדשות (non-vitamin K antagonist oral anticoagulants) יכולות להוות אלטרנטיבה טובה לאנטגוניסטים של ויטמין Kי(Vitamin K antagonists) למטרת מניעת אירועים מוחיים איסכמיים בפרופיל בטיחותי משופר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
