"מערכת הבריאות דורשת שינויים רבים ויש בה ליקויים לא פשוטים. לצערי, תקציב הבריאות אינו הולם כלל את צרכיה של האוכלוסיה. ישראל בתחתית הרשימה ב-OECD בתקציב בריאות לנפש, מיטות אשפוז לנפש, רופאים לנפש, אחיות לנפש, מיטות סיעוד לנפש מיטות פסיכיאטריות לנפש", אומר ד"ר הדר מרחב ומוסיף: "תקצוב בתי חולים אינו מאפשר שום מודל עסקי סביר לבתי החולים, הם מתקיימים בחסר, דבר שמחייב אותם לפנות לאפיקים עסקיים אחרים לצורך הכנסה".
עוד בעניין דומה
ד"ר הדר מרחב, בן 66, גרוש, מתגורר במבשרת ציון, מגיע מדי בוקר ליחידת ההשתלות בחטיבה הכירורגית במרכז הרפואי הדסה בירושלים, שאותה הוא מנהל. הוא מספר כי הוא גאה במיוחד על הקמת שתי יחידות השתלת כבד, אחת באוקלהומה והשנייה בבית החולים איכילוב בתל אביב וכן על שיקומן של שתי יחידות השתלה, אחת ביוסטון, ארה"ב, והשנייה ב"הדסה". עוד הישג חשוב לזכותו הוא הפיכת תכנית ההשתלות ב"הדסה" לתכנית מובילה עם עלייה של מאות אחוזים בתפוקה, הכשרת צוות מנתחים מוכשר ובניית צוות השתלות רב תחומי מעולה.
ההיסטוריה המשפחתית שלו שזורה בהיסטוריה של המדינה: "אבי היה מאסירי אריתריאה וסודאן לפני קום המדינה; אמי היתה מהארכיאולוגיות הראשונות בארץ והשתתפה בחפירות נחל חבר שבהן התגלו מכתבי בר כוכבא. סבי", הוא מוסיף, "היה ממקימי תחנת הכוח בנהריים".
ד"ר מרחב סיים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטה העברית והתמחה ב"הדסה" בכירורגיה כללית, בכירורגיית כבד, דרכי מרה ולבלב ובניתוחי השתלות כבד, לבלב וכליות.
מדוע בחרת בתחום זה?
"בהשתלות יש שילוב של רפואת משפחה עם ראייה כוללת של החולה ומשפחתו ולאורך שנים רבות והתמודדות עם אתגרים קליניים וטכניים ראשונים במעלה. זו במפורש סיירת מטכ"ל של הכירורגיה ולדעתי של הרפואה".
מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?
"אף פעם לא להתייאש".
מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?
"יש כמה: מוחמד עלי, לובה אליאב ושולמית אלוני".
ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?
"יש רבים מדי, אך ראויה לציון ההשתלה הראשונה ב'איכילוב' ב-24.12.1997. חולה עם הפטיטיס C ושחמת שנהפך לחולה עם כשל כבד חד על רקע טיפול אנטי פטרייתי. היתה התנגדות עצומה לעשות לו השתלה מצד הגסטרואנטרולוגים. הוא קיבל כבד שבתי החולים האחרים ויתרו עליו מפני שהגיע מאישה שהיה לה סרטן שד 13 שנה קודם לכן. היתה ביקורת ציבורית קולנית במיידי מכל מיני מומחים בארץ על החלטותיי ותמיכה פושרת ומעט מבוהלת של הנהלת המחלקה. החולה היה בסכנת מוות מיידית.
"בסופו של יום, לאחר התעקשות ברורה שלי, ההשתלה בוצעה בהצלחה. החולה נפטר שנה האחרונה - 2019, 22 שנים לאחר ההשתלה, מסיבוכי שחמת על רקע הפטיטיס C חוזרת. מדי שנה הוא היה מקפיד להגיע לחדרי בבית החולים ולהביע את תודתו".
אם לא היית רופא... ?
"קרוב לוודאי הייתי שחקן, במאי או סופר".
ולסיום, מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?
"רכיבה על סוסים - יש משהו מופלא וטמיר בחיבור בין האדם לחיה ובתחושת החופש, השליטה והכוח שהרכיבה נותנת. המבט על הנוף גבוה יותר ונינוח יותר. הצורך או ההכרח לתת אמון מלא בחיה עוצמתית הוא חוויה מזככת והפראות הנשלטת של הדהירה היא חוויה מסעירה במיוחד.
"אני אוהב גם טיולי טבע ותרבות – הנופים והפלאיות של הטבע מספקים עניין לא נדלה וחוויה אסתטית עמוקה ומרחיבים את האופקים ואת הנשמה. המפגש עם השונה מעשיר את העולם הפנימי ואת היכולת להתמודד עם נסיבות משתנות. המאמץ הפיזי בלהגיע ממקום למקום מאתגר ומחזק. המגוון של תרבויות, מזון, אסתטיקה ומראה אנושי מרתק ומעשיר במיוחד".