מספר חברי כנסת פנו בשבוע שעבר (ד') לשר הבריאות בדרישה דחופה להגיש הסתייגויות לתקנות הבריאות העולמיות ו"לעצור את הפגיעה בריבונות המדינה". חברי הכנסת טוענים כי ללא הסכמה פרלמנטרית או ממשלתית מוקדמת, יוקנו לארגון הבריאות העולמי (WHO) סמכויות רחבות, ביניהן הסמכות להתערב במדיניות הפנים והחוץ של ישראל, ללא הצבעה רשמית וללא תהליך ערעור על החלטות.
עוד בעניין דומה
בתגובה לחשש חברי כנסת כי עדכון תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) פוגע בריבונות ישראל, כתב להם שר הבריאות אוריאל בוסו: "לא אאפשר בשום אופן פגיעה כלשהי בריבונות ישראל". כבר לפני שנה וחצי כתב השר דאז משה ארבל בעניין - "מדובר בשלל בדיות".
במכתב ששיגר ביום ו' כתב השר בוסו לחברי הכנסת טלי גוטליב, אריאל קלנר, צגה מלקו, דן אילוז, ששון גואטה, מיכל וולדיגר, לימור סון הר מלך, אוהד טל, משה סולומון ואושר שקלים, שדרשו בעניין: "תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) קיימות מזה שנים רבות והנוסח התקף כיום נקבע בשנת 2005. בעקבות מגיפת הקורונה ולקחיה הובילה ארה"ב מהלך לעדכון התקנות שנועד לאפשר למדינות העולם להתמודד טוב יותר עם מגיפה עתידית. לצורך כך הוקם גוף שמורכב מחברות הארגון, המקיים במשך חודשים רבים דיונים מעמיקים לצורך הכנסת תיקונים לגוף התקנות".
במכתב הבהול מאת חברי הכנסת שנשלח לשר הבריאות, שר החוץ וראש הממשלה, נכתב: "הגישו עד היום (ה') בערב הסתייגויות לתקנות הבריאות העולמיות. עיצרו את הפגיעה בריבונות המדינה". חברי הכנסת טוענים כי "ללא הסכמה פרלמנטרית או ממשלתית מוקדמת יוקנו לארגון הבריאות העולמי (WHO) סמכויות רחבות. כך יוכל הארגון להתערב במדיניות הפנים והחוץ של המדינות חברות בלי הצבעה רשמית ובלי תהליך ערעור על החלטות".
בין השאר נכתב כי "התקנות החדשות יאפשרו ל-WHO להכריז על “מצבי חירום רפואי ולקבוע מדיניות, כולל בנושאי תקציב ואכיפה במדינה בשעת חירום, ללא צורך באישור עצמאי של המדינה הספציפית. הארגון יוכל לפקח ולהפעיל שליטה על מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים שהוא קובע וקיים חשש שמדינות עלולות להיות חשופות לסנקציות בינלאומיות".
כאמור, שר הבריאות התייחס לטענות כאילו אם ישראל לא תמשוך את הסכמתה עד ל-26 באפריל, הרי שהאו"ם יוכל לאכוף את מדיניותו, וכתב: "מזה זמן מופצות שמועות שלפיהן על ישראל לדחות את התיקון לתקנות החירום, שאם לא כן, מדינת ישראל תהיה מחויבת לשלל תיקונים אשר 'נוטלים את ריבונותה'. מדובר בטענות כוזבות ומשוללות יסוד, שאינן מבוססות על עובדות. לצערי הרב, טענות אלו תפסו אחיזה גם בקרב חלק מחברי הכנסת".
ארגון הבריאות העולמי פרסם בשבת עדכון בנושא התקנות וכתב כי "ממשלות קרובות להסכמה על העדכונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות (2005). המהלך ההיסטורי הופך את העולם לטוב יותר, מוכן ומוכן להגיב למצבי חירום עתידיים של בריאות הציבור". מסמך התיקונים יוצג באסיפת הבריאות העולמית, בסוף חודש מאי.
היו"ר המשותף לוועדה שעבדה על התיקונים בארגון הבריאות (WGIHR), ד"ר עבדאללה אסירי, אמר כי התיקונים המוצעים ל-IHR ניתנים ליישום בקלות ומכירים בחשיבות השוויון בהבטחת תגובה גלובלית אפקטיבית. "המגפה הראתה לעולם שווירוסים בעלי פוטנציאל ליצירת מגיפה אינם מכבדים את הגבולות הלאומיים. תיקון תקנות הבריאות הבינלאומיות משקף את הצורך הקריטי לחזק את ההגנות הקולקטיביות שלנו מפני סיכוני בריאות הציבור הנוכחיים והעתידיים, כך שניתן יהיה להגן טוב יותר על בריאותם, החברות והכלכלות של אנשים, כל זאת תוך כיבוד נחרץ ודבקות בעקרון הריבונות הלאומית".
השר בוסו כתב לחברי הכנסת כי "מדינת ישראל משתתפת בדיוני התקנות על בסיס קבוע, באמצעות משרדי הבריאות והחוץ ובהתייעצות עם משרד המשפטים ומשרדי ממשלה נוספים, ומביעה את עמדותיה ביחס לתיקונים המוצעים. ככלל, נקודות המחלוקת העיקריות ביחס לטיוטת התיקונים לתקנות שנדונה כעת הינן בין המדינות המבוססות למדינות המתפתחות בסוגיות של קניין רוחני, שיתוף ברווחים, הקמת מנגנונים כלכליים לסיוע למדינות מתקשות ועוד".
עוד כתב השר: "מדינת ישראל מתייעצת עם ידידותיה ובעלות בריתה באופן תכוף לגבי העמדה הנדרשת לטיוטת התיקונים וככלל תומכת במרבית הנושאים בעמדת ארה"ב, קנדה ובריטניה, וכמו כן עם קבוצת אירופה". לדבריו, "טיוטת התיקונים שנדונה לא תביא לפגיעה בריבונות של כל מדינה לקבל החלטות הנוגעות לשטחה ולתושביה - והנושא אינו עומד על הפרק. כמו כן, לארגון לא מוקנית זכות לחייב מדינה לנקוט באמצעים, כגון טיפול מסוים או להטיל סגרים ושאר הפעולות וכי לא ידוע לנו על אף מדינה שהגישה מסמך התנגדות כפי שעולה בחלק מן הטענות (הכותבים ציינו כי איראן התנגדה לכך – מערכת ד.א)".
על מנת להרגיע את הרוחות סיכם השר בוסו: "לאחר סיום הליך תיקון התקנות בארגון, ממשלת ישראל תשקול את עמדתה ביחס לתוצר הסופי ותחליט האם לקבל על עצמה את התיקונים לתקנות או להסתייג מחלקים מהם בהתאם לנהלים המקובלים. בנוסף, אין דד-ליין להגשת הסתייגויות עד 26.4.24 ולממשלה יעמדו עשרה חודשים להגיש התנגדות או הסתייגויות מעת אישור התקנות במליאת הארגון".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
